עודכן: 8 בפבר׳ 2020
top of page
חיפוש
עודכן: 24 בפבר׳ 2021
ביום רביעי שעבר, קצת אחרי 15:00, החל המואזין במסגד של משפחת חמזה במועצה המקומית ערערה שבנגב לקרוא למתפללים. את גגו של המסגד, חדש ויפה, מעטרת כיפה מוכספת, והוא מצופה כולו אבן מסותתת. בחלק העליון של צריח המסגד ניצבים רמקולים רבי עוצמה, שמוליכים את הקול לכל רוחות השמים, וביניהם פזורים כמה עצמים לבנים לא מזוהים.
ברחבה הסמוכה עומד יואב לודמר, המנכ"ל והבעלים של חברת פתרונות התקשורת SMBIT, ומביט על העצמים הלבנים. כעבור זמן קצר הוא שולף את הסמרטפון ומתחבר למערכת הניהול שפיתחה חברת התקשורת שלו. על צג המכשיר מופיע המספר 50. לודמר מציג את מסך הסמרטפון ומחייך בגאווה. 50 — זהו מספר האנשים בסביבה שמחוברים בזמן אמת לצריח המסגד. הם לא מחוברים דווקא לתכנים הדתיים הבוקעים מראש הצריח, אלא למשהו אחר לחלוטין: בראש הצריח הוצבה מערכת המשדרת, באמצעות טכנולוגיה חדשה ומהפכנית שבה ישראל היא מובילה עולמית, רשת Wi-Fi המספקת אינטרנט מהיר, חופשי ופתוח לכולם — בחינם.
הפרויקט של SMBIT הוא לא רק אחד המעניינים והמפתיעים בתחום, הוא גם בעל פוטנציאל לייצר נגישות לידע ולטכנולוגיה ולהביא לשינוי ביישוב שמדורג באשכול הנמוך ביותר בדירוג היישובים בישראל שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. תשתיות התקשורת בערערה רעועות, וכדי לקדם את היישוב החליטה המועצה להשתמש בתקציבים הממשלתיים המגיעים ליישוב כמענק ולספק לתושבים אינטרנט מהיר חינם.
הסיב האופטי - כך זה יעבוד
האינטרנט החינמי פרוש גם בבית הספר הסמוך. "ברמת המקרו, אינטרנט חופשי לכולם זה דבר טוב, אבל תלוי איך מנצלים את זה", אומר סלמאן אבו גויעד, מנהל בית הספר שהגיע כדי להתפלל. "זה נותן הזדמנויות לאנשים ומקדם את היישוב. לכולם פה יש טלפונים, אבל ביישוב יש בעיית קליטה. באזור הזה בכלל אין קליטה של חברות הסלולר".
את המהלך הוביל ראש המועצה נעיף אבו עראר. "למקבלי ההחלטות נפל האסימון וסוף־סוף אפשר לקדם פה משהו, לאור החלטת הממשלה מ–2017 להעביר תקציבים לבדואים", הוא מסביר בלשכתו. "ליישובים הבדואיים אין מקורות הכנסה — אין אזורי תעשייה ואין ארנונה. כעת יש כסף ממשלתי ואני נעזר בו כדי לשנות את ההכוונה המקצועית לכיוון ההיי־טק. זה יכול לסייע. הפרישה של ה–Wi–Fi תעזור לתושבים. התחלנו עם המסגדים והמקומות הציבוריים ובשלב השני נפרוש אותו בתוך שכונות נוספות, עבור כל תושבי ערערה".
"כל הסיפור הוא עלויות"
העצמים על צריח המסגד בערערה הם פרי פיתוח טכנולוגי של חברת ציוד תקשורת ישראלית. החברה, היושבת בפתח תקוה, היא מובילה עולמית בתחום תשתיות האינטרנט המהירות, והפתרונות שלה מאפשרות להסיר חסמים משמעותיים בדרך לפרישת תשתית אינטרנט מהירה בכל מקום. החברה הוקמה ב–2008 על ידי איציק קירשנבאום, חתן פרס ביטחון ישראל, יגאל לייבה, ברוך שוורץ ואלעד דיין.
גלישה במהירות של 500 מגה בבית ספר צילום: SMBIT
החברה מפתחת פתרונות תקשורת המכונים גלים מילימטריים. התקשורת היא בטווח תדרים גבוה מאוד של בין 60 ל–70 גיגה־הרץ. התעבורה היא למרחקים קצרים וממוקדים יותר ביחס לטכנולוגיות קודמות.
התקשורת בגלים מילימטריים מאפשרת להעביר נפח מידע נרחב במהירויות גבוהות, ולספק שירותים גם ללא חיבור קווי. המערכות מאפשרות לייצר חלופה, או השלמה, לתשתית האינטרנט המהירה — ללא סיב, אלא באמצעות שיטת שידור אלחוטית מתקדמת, שמשתמשת באלומות צרות המכוונות לנקודה בודדת במרחב. בזכות הטכנולוגיה הזאת, המשתמשים לא מפריעים זה לזה ורוחב הפס גבוה.
הכנת תשתית לחיבור חוטי של תשתית מהירה באמצעות סיבים אופטיים מצריכה לעתים השקעה מרובה בחפירה מתחת לאדמה ובעלויות גבוהות. העלות הגבוהה ביותר של פרישת סיבים, שמאפשרים מהירות אינטרנט של 1,000 מגה־ביט לשנייה, נמצאת דווקא במה שקרוי "המייל האחרון" — היכולת להגיע מפרישת הסיבים ברחוב עד לבית הלקוח. הפתרון אמור לאפשר הזרמת מידע בנפח גבוה מנקודה לנקודה ללא סיב ביניהן. החברה מאפשרת חיבור במהירות של בין 100 מגה־ביט לשנייה ל–10 ג'יגה־ביט לשנייה.
החברה הישראלית החלה את דרכה ב–2008 בניסיון לייצר ציוד תקשורת ולהתחרות בשירותים מסוימים של חברות גדולות בעולם, כמו נוקיה, אך זה לא עבד. בשנים האחרונות הם החלו להתמקד בתחום הליבה של גלים מילימטריים ובאפשרות להציע פתרונות משלימים לתשתיות תקשורת. כיום לחברה יש לקוחות ממשלתיים ופרטיים במדינות רבות בעולם, ולפי הדיווחים שלה היא אחראית לכ–60% מהתקנות של מערכות כלים מילימטריים בארה"ב. עד כה הותקנו כ–80 אלף מערכות ברחבי העולם. חברות ענק, ובהן גוגל בפייסבוק, השיקו פרויקטים שונים בתחום, אבל דווקא החברה הישראלית צברה נתח שוק.
כדי להדגים את יציבות תשדורת האינטרנט בגלים מילימטריים עורך מנכ"ל החברה ניסוי בחדר הישיבות: בצד אחד של חדר הישיבות מותקנת מערכת של החברה, מעין צלחת קטנה, שמשדרת מידע למתקן קטן עוד יותר, מעט יותר עבה מחפיסת שוקולד. המתקן הזה קולט את המידע ודרכו אפשר לצפות בחדר הישיבות במשחק מליגת האלופות באיכות 4K. רונאלדו מעולם לא נראה טוב יותר.
"הטכנולוגיה הזו מיועדת לשימוש ביתי, והיא מאפשרת חיבור נקי של 60 מגה־ביט לשמונה נקודות חיבור", מסביר אסא את יתרונות המוצר האחרון שהשיקה החברה. "סיבים אופטיים הם מוצר חיוני. אין לנו תחרות ביצרני הסיבים, משום שאנחנו מספקים טכנולוגיה משלימה. גם אצלנו הכל מתחיל בסיב אופטי שיש איפשהו, אבל לצרכן לא באמת אכפת אם הוא יקבל אינטרנט מהיר בסיבים, בסלולר או דרך האוויר. לפרישה של סיב יש עלויות גבוהות מאוד, והיא מצריכה תיאומים עם המשטרה והעירייה, זה עולה הרבה כסף ולוקח הרבה זמן. באמצעות הטכנולוגיה שלנו אם בניין אחד מחובר לסיב, אפשר להתקרב למשבצות נוספות. החיבור מאפשר לחבר כמה מבנים באמצעות תשתית אחת".
היתרון הגדול הוא היכולת להוזיל את עלויות החיבור, אך זה עדיין עניין יקר ועשוי להגיע לאלפי שקלים עבור כל לינק (חיבור בין נקודת לנקודה), הסיפור הוא עלויות, עלויות ועלויות. זה מה שחשוב ביותר, להוריד את עלויות החיבור.
מחקר של מרקט ווטש מינואר מגלה כי טכנולוגיית הגלים המילימטריים הגיעה בעולם ל–670 מיליון דולר ב–2017, והיא צפויה להגיע לכמעט 11 מיליארד דולר ב–2026 עם קצב צמיחה שנתי של כ–36%. החברה אמנם נחשבת אחת מהחברות החדשניות בתחום, ולפי דיווח שלה היא מובילה בהתקנות בארה"ב, אבל יש לה מתחרים משמעותיים בעולם.
הביקושים לפתרון הטכנולוגי של גלים מילימטריים ילכו ויגברו במשך השנים — בעיקר מצד חברות הסלולר, שנערכות לקראת פרישת רשת דור 5 שתהיה מהירה הרבה יותר. כדי לפרוש את הרשת המהירה באזורים נרחבים זקוקות חברות הסלולר לייצר תקשורת איכותית בגלים מילימטריים במהירויות של עד 10 גיגה־ביט לשנייה. חברות כמו אפל, נוקיה ואריקסון בוחנות את הטכנולוגיות האלה ואת האופן שבו אפשר לעשות בהן שימוש כדי לשפר את הביצועים של רשתות הסלולר. במקביל, שירותים נוספים של ערים חכמות, מחשוב ענן ו–IOT (אינטרנט של הדברים) יזדקקו ליותר ויותר אפשרויות גישה אלחוטיות.
"אלה פתרונות משני מציאות"
המשמעות היא שהיכולת של חברה ישראלית קטנה יחסית להמשיך ולשלוט בשוק הזה, שייהפך להרבה יותר תחרותי, מוטלת בספק. במקביל, במשך השנים ייעשה שימוש הולך וגובר בסיבים אופטיים שייתנו פתרון איכותי ויציב הרבה יותר להעברת מידע מאשר רשת אלחוטית.
החברה אינה מוכרת ציוד ישירות ללקוחות, אלא רק לחברות תקשורת או ספקיות אינטרנט שמעוניינות לעשות שימוש בציוד שלה. הציוד מותקן במדינות רבות ומאפשר נגישות לאינטרנט במקומות שבהם אין כדאיות כלכלית לחיבור תשתית אינטרנט קווית — בדרך כלל באזורים שבהם צפיפות אוכלוסין נמוכה ובתים פרטיים.
גם בישראל מותקנות מערכות של החברה, אבל בינתיים רק לשימושים ציבוריים. עיריות רבות התקינו את המערכות האלה כדי לנטר את העיר ולרשת אותה במצלמות אבטחה באיכות גבוהה. באזור ים המלח, למשל, יש אינטרנט מהיר חופשי. אפילו משטרת ישראל, כאשר היא נערכת לאירועים הומי אדם, מתקינה לעתים את המערכת כדי לאפשר תשתית תקשורת שאינה מבוססת על רשת הסלולר, שנוטה לקרוס באירועים מרובי קהל כאלה.
הפתרון יכול לשמש גם אמצעי משלים לפרישת סיבים אופטיים בישראל — תחום שבו ישראל נמצאת בפיגור אחרי העולם (ראו מטה). אבל בינתיים, לודמר מ–SMBIT מתקין בלי הפסקה את מערכות במבנים ציבוריים. לחברה יש כיום 25 עובדים ובמעגל שני יש כ–50 עובדי קבלן. עד כה היא חיברה כ–1,000 לינקים בישראל.
לאחרונה זכתה SMBIT במכרז משמעותי לרישות העיר ירושלים בגלים מילימטריים. העיריה מתכוונת להקים את רשת הגלים המילימטריים הגדולה והמשמעותית בישראל ואף בעולם כולו. חברת SMBIT נבחרה להקים את הרשת שתחבר את כל אתרי העירייה, בתי ספר גנים ואתרי מצלמות ברשת פרטית מהירה ובטוחה בבעלות העירייה, בנוסף יוקם שרות WIFI חינמי לתושבי העיר. הפרויקט יאפשר לעירייה לשפר את השרות לתושבים תוך כדי חסכון ניכר בעלויות התקשורת.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "ירושלים היא גם בירת החדשנות וההייטק של ירושלים. אנחנו נמשיך ונשקיע בפיתוחים טכנולוגיים ובתשתיות ובקרוב גם נתבשר על חברות טכנולוגיה חדישות שיפתחו את שעריהם בבירה."
לודמר הגיע לתחום הזה כמעט במקרה. מנהלת בית הספר של בתו במזכרת בתיה הכירה את הידע שלו בתחום, וביקשה עזרה לפרוש רשת תקשורת בבית הספר. בזק בינלאומי היתה זו שפרשה את הרשת שם, אבל לודמר לקח את העניינים לידיים והבין שהוא יכול לעשות את זה טוב יותר, מהיר יותר — וזול יותר מהמחיר שגובה בזק.
אחרי שביצע את הפרויקט בבית הספר של בתו, הבין לודמר שיש פה פוטנציאל עסקי, וב–2012 התחיל להעניק שירותים דומים לבתי ספר ברחבי הארץ. "יום אחד זימנו אותנו לבזק בינלאומי ורמזו לנו שאנחנו פוגעים להם במודל העסקי. ניסו להיכנס בנו וללכלך אותנו, אבל צלחנו את זה", הוא מספר. כיום מנהלת SMBIT את תשתית האינטרנט בכל בתי הספר בערים כמו ראשון לציון, רחובות והרצליה, ומנהלת פרויקטים עבור כ–15 ערים נוספות, ובהן תל אביב וירושלים, שבונה רשת מצלמות בכל העיר במסגרת פרויקט עיר ללא אלימות.
SMBIT שכבר מפעילה את רשתות התקשורת בכ–10% מבתי הספר בישראל — מנסה לזכות בעוד ועוד מכרזים לניהול רשתות תקשורת עירוניות ולספק ערים חכמות . באחרונה היא ניהלה מכרז מעין זה בקרית עקרון — וניצחה. עבור לודמר הניצחון בקרית עקרון היה ציון דרך, משום שהוא התמודד שם ישירות מול בזק. "בזק היא חברה הנדסית מעולה. אני משלם לה 70 אלף שקל בחודש עבור שירותים. אבל ההתנהלות העסקית והתמחורית שלה שערורייתית. המחירים שהם גובים מהציבור הם גבוהים"
לודמר אכן לא כל כך רצוי במשרדי בזק במגדלי עזריאלי. היכולת שלו ליצור רשת פרטית פנימית, שמחוברת לאינטרנט על גבי חיבור אחד בלבד של בזק — ולא רשת אינטרנט שמבוססת כולה על נקודות אינטרנט של בזק, מפחיתה משמעותית את התשלום של רשויות ובתי ספר לבזק. "עד כה איפשרנו חיסכון של 2–3 מיליון שקל לעיריות שפירקו קווי תמסורות והתחברו לרשת פרטית. זה חתך לבזק סכומים משמעותיים", אומר לודמר.
לדבריו, "אנחנו חלק מתשתית התקשורת העירונית, ומאפשרים להשתמש ברשת הזו לכל מיני יישומים. עיריות רוצות שתהיה להן רשת עצמאית ללא תלות בספק שירותים אחר. העיריות רוצות סיבים אופטיים, אבל אלה לא מגיעים לכל מקום. עיריות גם צריכות תשתית תקשורת שתשתמש להם כגיבוי במקרה חירום".
לודמר אומר שהוא רואה בעשייה שלו לא רק ביזנס אלא גם שליחות. "אלה פתרונות משני מציאות. אם יש בבתי ספר, הלקוחות החלשים, גישה לאינטרנט — זה מייצר שינוי. המהפכה עוד לא התחילה".
"אם אין לך אינטרנט — אתה לא קיים"
כמו תמיד, הטכנולוגיה מקדימה בכמה צעדים את הרגולטורים. תחום הגלים המילימטריים בארה"ב כלל אינו מפוקח, בעוד באירופה הוא מפוקח חלקית. בישראל עדיין נעשית עבודה בתחום זה. משרד התקשורת מקצה תדרים לרשויות מקומיות או לגופים ממשלתיים, אך אין עדיין אסדרה מקיפה לשימוש פרטי בגלים מילימטריים ואין אישור לשיווק פרטי של הטכנולוגיה של החברה.
SMBIT קיבלה ממשרד התקשורת אישור לערוך ניסוי להפצת אינטרנט בגלים מילימטריים באמצעות הטכנולוגיה של גלים מילימטריים, וכיום היא מבצעת ניסוי מעניין ביישוב עוספיא בצפון. תשתיות האינטרנט ביישוב רעועות יותר, או בכלל לא קיימות. היוזמה שם היא לא להפעיל רשת תקשורת בבעלות עירונית, אלא פרטית לחלוטין — שירות שמאפשר לתושבי העיר להתחבר לאינטרנט מהיר באמצעות המערכות.
ואליד קונטאר, שמוביל את הפרויקט ביישוב, מספר כי "תשתיות האינטרנט ביישוב לא משביעות רצון בלשון המעטה. כל האזורים הכפריים סובלים מבעיות כאלה. המיזם נועד לתת פתרון לבעיית האינטרנט עם רוחב פס הרבה יותר רחב. בעוספיא זה מורכב יותר כי השטח מלא גבעות".
איך לדעתך זה ישפיע על התושבים?
קונטאר: "אינטרנט הוא מצרך מאוד נחוץ, ממש אחרי מים וחשמל. אם אין לך אינטרנט — אתה לא קיים. זה עוזר בהרבה מישורים. המערכת הפדגוגית שלנו סובלת מחוסר באינטרנט. בשכונות רבות אין בכלל בזק ואין תשתית של HOT".
סוגיה נוספת היא העלויות שמשיתה המדינה על המיזם. כיום יש לשלם אגרה חודשית של כ–105 שקל למדינה עבור השימוש בתדר בגלים מילימטריים. SMBIT היא מפעילה רשומה המוכרת על ידי משרד התקשורת ומדווחת על כמות החיבורים שהיא מבצעת.
העיריות מגיעות להסדר מול המדינה בכל הקשור לאגרות בשל הנחת כמות, אבל עבור המשתמש הפרטי זה עדיין מחיר גבוה, ולכן לודמר ואחרים מנסים ללחוץ על משרד התקשורת להפחית או למחוק כליל את האגרות. לדברי לודמר, המשרד לדבריו צריך לצאת למכרז על התדרים, אבל לסגת גם מהרעיון להציג ערבויות גבוהות של כ–10 מיליון שקל.
מחקרים שנערכו בבריטניה העלו שככל שתשתית האינטרנט יציבה ומהירה יותר, כך יש תועלות כלכליות — צמיחה ויכולת לייצר תמ"ג גבוה יותר. בעוספיא, בערערה או בכל יישוב אחר שזקוק לתשתיות אינטרנט מהירות זקוקים לפתרון שיאפשר להם לקבל אינטרנט מהיר ללא צורך לחפור באדמה בעלויות גבוהות. אם להתבסס על הפרישה בערערה, נראה שהפתרון מגיע מאלוהים.
ישראל מפגרת אחרי העולם בתשתיות תקשורת
הצורך בפתרונות תקשורת שיאפשרו גישת רחבת פס אלחוטית לכל מקום קריטי במיוחד בישראל. בעוד במדינות רבות בעולם מתקדם קצב פרישת הסיבים האופטיים מתחת לאדמה במהירות, בישראל ההערכות הן שהטכנולוגיה החדשה זמינה כיום ל–6% בלבד ממשקי הבית.
סלקום ופרטנר אמנם פורשות סיבים אופטיים למאות אלפי משקי בית בערים מרכזיות בישראל, אך הן מתמקדות באזורים בעלי כדאיות כלכלית גבוהה — בעיקר מגדלי מגורים. פרישת סיב למגדלי מגורים מניבה רווח גבוה, מפני שצפיפות הדיור גבוהה ואפשר לייצר הכנסה גבוהה. מנגד, במקומות מרוחקים שבהם יש בנייה בצפיפות נמוכה, ישראל צוברת פער משמעותי באיכות תשתיות התקשורת. ההידרדרות הכלכלית של חברות התקשורת עשויה לפגוע משמעותית באיכות תשתיות התקשורת העתידיות של ישראל.
בימים אלה מגבש משרד התקשורת מדיניות חדשה לתחום הסיבים, שממוקדת בעיקר בניסיון להאיץ בבזק להפעיל את רשת הסיבים שלה. בזק מסרבת לעשות זאת לאור חוסר כדאיות כלכלית, מאחר שהיא — בניגוד לסלקום ופרטנר — מחויבת בפרישה אוניברסלית ולהגיע עם סיבים האופטיים לכל משקי הבית בישראל.
הפתרון של גלים מילימטריים יכול לשמש חלופה גם לצורך בפרישת סיבים לאזורים מרוחקים בעלי צפיפות נמוכה. במקומות רבים בעולם עושים שימוש בטכנולוגיה הזאת כדי לאפשר גישה רחבת פס לאינטרנט בבתים מרוחקים. ההחלטה נמצאת כעת בידי משרד התקשורת: אם לאפשר לחברות התקשורת לשלב בין סוגי הטכנולוגיות ולענות על המחויבות הרגולטורית גם באמצעות סיב אופטי ללא סיב.
חברת SMBIT מובילה את מהפכת הגלים המילימטריים בישראל: תכנון, התקנה וניטור רשתות גלים מילימטריים.
מבוסס על כתבה בדה מרקר נתי טוקר 24.03.2019
עודכן: 24 בפבר׳ 2021
Mayor of Jerusalem Mr. Moshe Leon
SMBIT has won a tender to set up a millimeter-wave communications network covering all of Jerusalem.
The tender for turning Jerusalem into the biggest smart city in Israel has been completed.
Under the terms of the tender, a millimeter-wave (extremely high frequency) high-speed communications network will be deployed in the city connecting municipal offices, educational institutions, and security cameras at junctions and in parks in the town using bandwidth in the hundreds and thousands of megabits per second. The millimeter-wave network will also serve as a fast and stable infrastructure for smart city applications. The Jerusalem Municipality intends to deploy WiFi services as part of the tender.
The NIS 6 million first stage of the tender was won by SMBIT, which in recent years has led
the millimeter wave revolution that makes it possible to set up high-speed communications
infrastructure without laying optic fiber cables or complex and costly infrastructure work that causes inconvenience to the public.
The technology has already been successfully implemented in several cities in Israel and in major cities around the world such as New York, San Francisco, and London. The Jerusalem Municipality tender is unusual in its scope, covering the entire city. Instead of optic cables being laid, the network will use lampposts, traffic lights, and tall buildings as the
infrastructure for the smart city. Small communications boxes produced by an Israeli company will be installed on these structures, turning the municipality into an Internet service provider for all public installations and institutions.
SMBIT will start rolling out the infrastructure in the next few months. If all goes according to plan, by the end of 2019 most of Jerusalem will already be covered. Such rapid deployment is not possible with technology requiring optic cables to be laid. High-resolution security cameras will be connected to the new municipal center recently inaugurated, giving better
surveillance and control in the urban space. The WiFi network that will be connected to the millimeter wave network will enable the municipality to run a private communications network that it controls serving the city's
residents and its many tourist visitors both routinely and in emergencies when it will provide a solution for first responders in the event of the collapse of the regular communications infrastructure. The new network will save the Jerusalem Municipality the cost of point-to-point infrastructure currently paid to communications providers. This will mean a considerable saving in the municipal budget, enabling resources to be diverted other municipal services.
Published by Globes, Israel business news - en.globes.co.il - on March 5, 2019
© Copyright of Globes Publisher Itonut (1983) Ltd. 2019
bottom of page