Ar'arat an-Naqab or Ar'ara BaNegev Public WiFi

עודכן ב: פבר 24

ביום רביעי שעבר, קצת אחרי 15:00, החל המואזין במסגד של משפחת חמזה במועצה המקומית ערערה שבנגב לקרוא למתפללים. את גגו של המסגד, חדש ויפה, מעטרת כיפה מוכספת, והוא מצופה כולו אבן מסותתת. בחלק העליון של צריח המסגד ניצבים רמקולים רבי עוצמה, שמוליכים את הקול לכל רוחות השמים, וביניהם פזורים כמה עצמים לבנים לא מזוהים.

ברחבה הסמוכה עומד יואב לודמר, המנכ"ל והבעלים של חברת פתרונות התקשורת SMBIT, ומביט על העצמים הלבנים. כעבור זמן קצר הוא שולף את הסמרטפון ומתחבר למערכת הניהול שפיתחה חברת התקשורת שלו. על צג המכשיר מופיע המספר 50. לודמר מציג את מסך הסמרטפון ומחייך בגאווה. 50 — זהו מספר האנשים בסביבה שמחוברים בזמן אמת לצריח המסגד. הם לא מחוברים דווקא לתכנים הדתיים הבוקעים מראש הצריח, אלא למשהו אחר לחלוטין: בראש הצריח הוצבה מערכת המשדרת, באמצעות טכנולוגיה חדשה ומהפכנית שבה ישראל היא מובילה עולמית, רשת Wi-Fi המספקת אינטרנט מהיר, חופשי ופתוח לכולם — בחינם.

הפרויקט של SMBIT הוא לא רק אחד המעניינים והמפתיעים בתחום, הוא גם בעל פוטנציאל לייצר נגישות לידע ולטכנולוגיה ולהביא לשינוי ביישוב שמדורג באשכול הנמוך ביותר בדירוג היישובים בישראל שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. תשתיות התקשורת בערערה רעועות, וכדי לקדם את היישוב החליטה המועצה להשתמש בתקציבים הממשלתיים המגיעים ליישוב כמענק ולספק לתושבים אינטרנט מהיר חינם.

הסיב האופטי - כך זה יעבוד

האינטרנט החינמי פרוש גם בבית הספר הסמוך. "ברמת המקרו, אינטרנט חופשי לכולם זה דבר טוב, אבל תלוי איך מנצלים את זה", אומר סלמאן אבו גויעד, מנהל בית הספר שהגיע כדי להתפלל. "זה נותן הזדמנויות לאנשים ומקדם את היישוב. לכולם פה יש טלפונים, אבל ביישוב יש בעיית קליטה. באזור הזה בכלל אין קליטה של חברות הסלולר".

את המהלך הוביל ראש המועצה נעיף אבו עראר. "למקבלי ההחלטות נפל האסימון וסוף־סוף אפשר לקדם פה משהו, לאור החלטת הממשלה מ–2017 להעביר תקציבים לבדואים", הוא מסביר בלשכתו. "ליישובים הבדואיים אין מקורות הכנסה — אין אזורי תעשייה ואין ארנונה. כעת יש כסף ממשלתי ואני נעזר בו כדי לשנות את ההכוונה המקצועית לכיוון ההיי־טק. זה יכול לסייע. הפרישה של ה–Wi–Fi תעזור לתושבים. התחלנו עם המסגדים והמקומות הציבוריים ובשלב השני נפרוש אותו בתוך שכונות נוספות, עבור כל תושבי ערערה".

"כל הסיפור הוא עלויות"

העצמים על צריח המסגד בערערה הם פרי פיתוח טכנולוגי של חברת ציוד תקשורת ישראלית. החברה, היושבת בפתח תקוה, היא מובילה עולמית בתחום תשתיות האינטרנט המהירות, והפתרונות שלה מאפשרות להסיר חסמים משמעותיים בדרך לפרישת תשתית אינטרנט מהירה בכל מקום. החברה הוקמה ב–2008 על ידי איציק קירשנבאום, חתן פרס ביטחון ישראל, יגאל לייבה, ברוך שוורץ ואלעד דיין.


ט לשנייהבית ספר בן צבי ברחובות המחובר לרשת הגלים המילימטריים של עיריית רחובות, בית הספר גולש במהירות של 400 מגה בי
בית ספר בן צבי ברחובות, מהירות אינטרנט אלחוטי פדגוגי של 400 מגה

גלישה במהירות של 500 מגה בבית ספר צילום: SMBIT

החברה מפתחת פתרונות תקשורת המכונים גלים מילימטריים. התקשורת היא בטווח תדרים גבוה מאוד של בין 60 ל–70 גיגה־הרץ. התעבורה היא למרחקים קצרים וממוקדים יותר ביחס לטכנולוגיות קודמות.

התקשורת בגלים מילימטריים מאפשרת להעביר נפח מידע נרחב במהירויות גבוהות, ולספק שירותים גם ללא חיבור קווי. המערכות מאפשרות לייצר חלופה, או השלמה, לתשתית האינטרנט המהירה — ללא סיב, אלא באמצעות שיטת שידור אלחוטית מתקדמת, שמשתמשת באלומות צרות המכוונות לנקודה בודדת במרחב. בזכות הטכנולוגיה הזאת, המשתמשים לא מפריעים זה לזה ורוחב הפס גבוה.

הכנת תשתית לחיבור חוטי של תשתית מהירה באמצעות סיבים אופטיים מצריכה לעתים השקעה מרובה בחפירה מתחת לאדמה ובעלויות גבוהות. העלות הגבוהה ביותר של פרישת סיבים, שמאפשרים מהירות אינטרנט של 1,000 מגה־ביט לשנייה, נמצאת דווקא במה שקרוי "המייל האחרון" — היכולת להגיע מפרישת הסיבים ברחוב עד לבית הלקוח. הפתרון אמור לאפשר הזרמת מידע בנפח גבוה מנקודה לנקודה ללא סיב ביניהן. החברה מאפשרת חיבור במהירות של בין 100 מגה־ביט לשנייה ל–10 ג'יגה־ביט לשנייה.

החברה הישראלית החלה את דרכה ב–2008 בניסיון לייצר ציוד תקשורת ולהתחרות בשירותים מסוימים של חברות גדולות בעולם, כמו נוקיה, אך זה לא עבד. בשנים האחרונות הם החלו להתמקד בתחום הליבה של גלים מילימטריים ובאפשרות להציע פתרונות משלימים לתשתיות תקשורת. כיום לחברה יש לקוחות ממשלתיים ופרטיים במדינות רבות בעולם, ולפי הדיווחים שלה היא אחראית לכ–60% מהתקנות של מערכות כלים מילימטריים בארה"ב. עד כה הותקנו כ–80 אלף מערכות ברחבי העולם. חברות ענק, ובהן גוגל בפייסבוק, השיקו פרויקטים שונים בתחום, אבל דווקא החברה הישראלית צברה נתח שוק.

כדי להדגים את יציבות תשדורת האינטרנט בגלים מילימטריים עורך מנכ"ל החברה ניסוי בחדר הישיבות: בצד אחד של חדר הישיבות מותקנת מערכת של החברה, מעין צלחת קטנה, שמשדרת מידע למתקן קטן עוד יותר, מעט יותר עבה מחפיסת שוקולד. המתקן הזה קולט את המידע ודרכו אפשר לצפות בחדר הישיבות במשחק מליגת האלופות באיכות 4K. רונאלדו מעולם לא נראה טוב יותר.



"הטכנולוגיה הזו מיועדת לשימוש ביתי, והיא מאפשרת חיבור נקי של 60 מגה־ביט לשמונה נקודות חיבור", מסביר אסא את יתרונות המוצר האחרון שהשיקה החברה. "סיבים אופטיים הם מוצר חיוני. אין לנו תחרות ביצרני הסיבים, משום שאנחנו מספקים טכנולוגיה משלימה. גם אצלנו הכל מתחיל בסיב אופטי שיש איפשהו, אבל לצרכן לא באמת אכפת אם הוא יקבל אינטרנט מהיר בסיבים, בסלולר או דרך האוויר. לפרישה של סיב יש עלויות גבוהות מאוד, והיא מצריכה תיאומים עם המשטרה והעירייה, זה עולה הרבה כסף ולוקח הרבה זמן. באמצעות הטכנולוגיה שלנו אם בניין אחד מחובר לסיב, אפשר להתקרב למשבצות נוספות. החיבור מאפשר לחבר כמה מבנים באמצעות תשתית אחת".

היתרון הגדול הוא היכולת להוזיל את עלויות החיבור, אך זה עדיין עניין יקר ועשוי להגיע לאלפי שקלים עבור כל לינק (חיבור בין נקודת לנקודה), הסיפור הוא עלויות, עלויות ועלויות. זה מה שחשוב ביותר, להוריד את עלויות החיבור.


שיעור הנגישות לסיב תקשורת בהשוואה למדינות OECD 2017
שיעור הנגישות לסיב תקשורת בהשוואה למדינות OECD 2017

מחקר של מרקט ווטש מינואר מגלה כי טכנולוגיית הגלים המילימטריים הגיעה בעולם ל–670 מיליון דולר ב–2017, והיא צפויה להגיע לכמעט 11 מיליארד דולר ב–2026 עם קצב צמיחה שנתי של כ–36%. החברה אמנם נחשבת אחת מהחברות החדשניות בתחום, ולפי דיווח שלה היא מובילה בהתקנות בארה"ב, אבל יש לה מתחרים משמעותיים בעולם.

הביקושים לפתרון הטכנולוגי של גלים מילימטריים ילכו ויגברו במשך השנים — בעיקר מצד חברות הסלולר, שנערכות לקראת פרישת רשת דור 5 שתהיה מהירה הרבה יותר. כדי לפרוש את הרשת המהירה באזורים נרחבים זקוקות חברות הסלולר לייצר תקשורת איכותית בגלים מילימטריים במהירויות של עד 10 גיגה־ביט לשנייה. חברות כמו אפל, נוקיה ואריקסון בוחנות את הטכנולוגיות האלה ואת האופן שבו אפשר לעשות בהן שימוש כדי לשפר את הביצועים של רשתות הסלולר. במקביל, שירותים נוספים של ערים חכמות, מחשוב ענן ו–IOT (אינטרנט של הדברים) יזדקקו ליותר ויותר אפשרויות גישה אלחוטיות.

"אלה פתרונות משני מציאות"

המשמעות היא שהיכולת של חברה ישראלית קטנה יחסית להמשיך ולשלוט בשוק הזה, שייהפך להרבה יותר תחרותי, מוטלת בספק. במקביל, במשך השנים ייעשה שימוש הולך וגובר בסיבים אופטיים שייתנו פתרון איכותי ויציב הרבה יותר להעברת מידע מאשר רשת אלחוטית.

החברה אינה מוכרת ציוד ישירות ללקוחות, אלא רק לחברות תקשורת או ספקיות אינטרנט שמעוניינות לעשות שימוש בציוד שלה. הציוד מותקן במדינות רבות ומאפשר נגישות לאינטרנט במקומות שבהם אין כדאיות כלכלית לחיבור תשתית אינטרנט קווית — בדרך כלל באזורים שבהם צפיפות אוכלוסין נמוכה ובתים פרטיים.


 SMBIT בערערה בנגב צילום: SMBIT
התקנת רשת אלחוטית בערערה בנגב